ציונים, מהווים את אומדן ההערכה הנפוץ ביותר והכמעט יחיד, של תלמידים וסטודנטים כיום, כאשר ציונים אלה ניתנים בעיקר על כתיבת עבודות אקדמיות ומבחנים. בניגוד למבחנים, בעת כתיבת עבודה אקדמית לדוגמא ניתנת לסטודנט אפשרות להיעזר בכלים רבים ללא לחץ של זמן. אולם יותר מכך, ניתנת לסטודנט ההזדמנות הנדירה להתבדל מהשאר ולהדגים כישורים ייחודיים כגון היכולת לשלב מספר רעיונות יחד לרעיון חדש ומקורי. אך לשם כך, דרושות מיומנויות מתקדמות של כתיבת עבודה אקדמית מוצלחת.
מיומנויות אלה מתחלקות למעשה לשניים; מיומנויות טכניות, הנוגעות לעיצוב המלל במסמך וסידורו בצורה שוטפת וברורה, ומיומנויות תוכניות הקשורות לתוכן הנכתב בעבודה
כתיבת עבודה אקדמית – מיומנויות טכניות
- העין האנושית נמשכת לסדר וסימטריה לכן, על-מנת ליצור רושם ראשוני טוב על בודק העבודה, יש להקפיד על מראה העבודה מסודר ומזמין. גודל הגופן הרצוי הינו 12, אך אל לו לרדת מ-11. השורות צריכות להיות מרווחות בין 1.5 למרווח כפול, ואילו שולי המסמך צריכים להיות לפחות 2 ס”מ מכל צד. כדאי להקפיד על פונט אחיד ולהימנע מצבעים צעקניים, שיכולים להסיט את תשומת ליבו של הבודק מהכתוב.
- כתיבת עבודה אקדמית צריכה להיות מחולקת באופן ברור והגיוני לפיסקאות. יש להתחיל עם פתיחה, הסורקת את הרקע לצורך עבודה זו, ואת כל המידע הבסיסי שיצטרך הבודק בכדי להבין את קו המחשבה הכולל של העבודה. גוף העבודה יתאר את עיקרי הממצאים והצגת הרעיונות של העבודה. בסיום, ניתן לפתח את הרעיונות שהעלנו בגוף העבודה, ולהציע אפיקי מחקר חדשים שיכולים לעלות מהעבודה.
- רשימת המקורות צריכה להיות מסודרת לפי סדר הופעת המקורות בעבודה עצמה. כתיבת המקורות צריכה להיות אחידה ומדוייקת, וניתן להיעזר בתוכנות המנהלת קבצי רשומות כגון EndNote.
כתיבת עבודה אקדמית – מיומנויות תוכן
- לפני שניגש לכתיבת עבודות אקדמיות, יש לוודא תחילה שהבנו לחלוטין את המטלה. קריאה שנייה ושלישית של המטלה יכולה לסייע לנו להבין טוב יותר את פרטי המטלה הכללית, ואולי גם להבין מה מחפש בודק העבודה, בכדי להתמקד בנושאים אלה.
- יש לבסס הבנה כללית של התחום בו נכתבת העבודה האקדמית תחילה. לאחר מכן, יש לסרוק את הספרות למידע רלוונטי ע”י קריאה מהירה של המבוא והסיכום, עם מתן דגש לשנה בה נכתב המקור הנסרק, בכדי ליצור תמונה עדכנית ונכונה להיום.
- כתיבת העבודה האקדמית (או עבודה סמינריונית) צריכה להיות מקורית, כלומר שלכם ופרי יצירתכם. העתקה ממקורות קיימים יכולה להיות מאוד מפתה וקלה, אך במקרה הטוב היא משעממת ולא חדשנית ובמקרה הרע לא חוקית ותגרום לכם לעמוד אולי בפני ועדת משמעת.
לסיכום, כתיבת עבודה אקדמית צריכה לשקף את המוחות הצעירים של הקהילה האקדמית. זה המקום בו ניתן להעלות השערות ורעיונות שיהוו לסטודנטים השראה לעתיד, ולאקדמיה נחת על מילוי תפקידה בעיצוב מוחות צעירים אלה.
זקוקים לעזרה? עזרה בכתיבת עבודות אקדמיות ממתינה לכם בלחיצת כפתור!
כתיבת עבודות אקדמיות מנצחות
בבואנו לכתוב עבודות אקדמיות כלשהן עלינו לקרוא מאמרים רבים וספרים עבי כרס בכדי להיכנס לעובי הקורה של נושא העבודה. אמנם כובד משקל העבודה נמצא בתוכן הדברים שנכתוב, אך כדאי להתעכב לרגע ולנסות לחשוב לא רק על העבודה עצמה, אלא גם על מי שעתיד לבדוק את העבודות האקדמיות. ברוב המקרים מי שבודק את העבודה הוא המרצה או אחד המתרגלים. האינטראקציה הזו איתם במהלך הסמסטר יכולה לתת לכם יתרון אסטרטגי בבואכם לכתוב עבודה, על-יד שימת לב לפרטים הקטנים שחשובים להם מבחינה לימודית ואקדמית. אם נוכל לזהות את הדברים הללו ייתכן ונוכל להטות את הכף לטובתנו ולקוות שידו של הבודק תהיה קלילה ונדיבה בעת מתן הציון הסופי לעבודה.
כך לדוגמא, אם המרצה הוא מאוד דקדקן, ומקפיד לציין את שמותיהם של חוקרים מובילים ואת השנים בהם פירסמו את עבודותיהם, כדאי יהיה להשקיע במבוא, עם רקע רחב ומקיף שסוקר את הנושא לעומק. יהיה כדאי להשקיע כמה דקות נוספות בביבליוגרפיה מסודרת וברורה, כתובה לפי כללי ציטוט מוסדרים (כגון APA).
לעומת זאת, אם מי שעתיד לבדוק לכם את העבודה האקדמית מעודד חשיבה יצירתית, ואינטגרציה של מידע להסקת מסקנות חדשות, החלק שבו יש להשקיע במיוחד יהיה דווקא הדיון, בו אפשר לשלב ולשזור יחד את כל הממצאים שהועלו, לתוך סיפור גדול יותר עם משמעות והמשך לעתיד. אם שמתם לב שהמתרגל שלכם שבודק את העבודות הוא קצר רוח, קצר במילים וקצר בסבלנות, כדאי בהחלט לשמר את אותה רוח, ולוודא כי העבודה שאתם כותבים תהיה אף היא קצרה, תמציתית ולעניין, שכן עבודה טובה אינה בהכרח מתפרסת על 20 עמודים, אלא כזו עם אמירה ברורה.
מאידך, אם המרצה שלכם הוא מאוד תיאורי, בעל עולם דימויים עשיר ובכלל מרבה להשתמש במלל מוארך ומפורט במהלך ההרצאות, כדאי יהיה לעבות את העבודות הסמינריוניות באופן כללי, ולנסות להרחיב את הטקסט, להשתמש בביטויים ובמילים נרדפות וכו’. לסיכום, לפני תחילת כתיבת עבודות אקדמיות בכלל כדאי לחשוב כמה דקות על מי שבודק את העבודה. שינויים קטנים בסגנונות כתיבה לפי ממצאים אלה אמנם לא יכולים להפוך ציון נכשל לעובר, אך הם בהחלט יכולים לשנות ציון טוב לטוב מאוד. בהצלחה!
