בתור סטודנטים, כולנו נתקלנו באותו מאמר-אקדמי שגרם לכולנו לרצות לפרוש מהלימודים. זהו אותו מאמר ארוך ומיגע שנחווה כעונש אימתני שהתקבל על ידי המרצה. מאמרים אלו הם מאמרים שקיימים בכל סילבוס ובכל קורס ובכול פקולטה. לכן נשאלת השאלה, מהם המאפיינים של אותו מאמר אימה?
מאמר טוב, עבודה אקדמית טובה
על מנת שמאמר אקדמי או כל טקסט יהיו בלתי אפשריים לקריאה, עליהם לעמוד בכמה תנאים: התנאי הראשון הוא עומס. טקסטים שמלאים במלל, מטאפורות ודימויים יוצרים עומס קוגניטיבי לקורא ללא קשר לרמה האינטלקטואלית שלו. כמו כן, התמקדות בכמה נושאים ולא בנושא אחד לעומק גם יוצרים עומס ובלבול. כתוצאה מכך, ישנה כמות מסוימת של תוכן שכל אדם יכול לעבד, כל חריגה ממסגרת זו מקשה על הקריאה ובמיוחד על ההבנה. טקסט טוב או מאמר אקדמי טוב, חייב להיות בראש ובראשונה קצר ותמציתי על מנת למנוע עומס.
התנאי השני הוא סרבול ובלבול. זו טעות שכיחה שמתרחשת להרבה אנשים שעוסקים בכתיבת עבודות אקדמיות. הרבה פעמים האופן שבו הכותב מנסח את עצמו לא מתאים ליכולת הבנת הנקרא של כלל האנשים. זוהי טעות אנוש שאיננה נעשית בזדון מאחר שכתיבה היא תהליך מאוד אינדיבידואלי. רוב הכותבים מניחים שאם הם מבינים את כוונת הכתיבה שלהם רוב האנשים יבינו גם. סיטואציה שברוב המקרים לא מתרחשת במציאות, לכן טקסט טוב הוא בהכרח טקסט קריא ומובן לכמה שיותר אנשים.
התנאי השלישי הוא סגנון כתיבה מיושן ולא רלוונטי. רוב המאמרים האקדמיים הם תוצר של עבודה אקדמית ומחקרית שנעשתה על ידי חוקרים ומיועדת לאנשי מדע ומחקר. עולם האקדמיה והמחקר הוא עולם מאוד רשמי ורהוט, לכן בהתאם לכך גם סגנון הכתיבה של הטקסטים האקדמיים – רשמי ורהוט. נשאלת השאלה, האם סגנון זה מתאים לעולם של הסטודנטים הצעירים, התשובה לכך היא לא. ברוב המקרים הבעיה היא לא הקריאה עצמה או העומס המילולי אלא ההבנה של סגנון הכתיבה הכול כך שונה מעולם התוכן של הסטודנטים. הם פשוט לא מצליחים להבין את מה שקוראים.
התנאי הרביעי והאחרון הוא תרגום לא מדויק לשפה העברית. האקדמיה בישראל שייכת לעולם הגלובלי, כלומר שרוב התכנים שנלמדים ונכתבים הם בשפה האנגלית. אולם בגלל שהשפה האנגלית והעברית הן שפות השייכות למשפחות שונות (לטינית ושמית) לעיתים קשה מאוד לתרגם משפטים ומונחים מהשפה האנגלית אל השפה העברית. מכך נלמד שתרגום של מונח המובן היטב באנגלית יהיה לא מדויק בשפה העברית. אותו פער בין השפות יוצר סיבוך סמנטי של הטקסט והופך אותו ללא קריא. סיטואציה זו קשה במיוחד עבור הסטודנטים שאינם שולטים היטב בשפה האנגלית. לפיכך מאמר אקדמי טוב הוא מאמר שמתורגם היטב ונכתב באופן ברור בשפה העברית.
מכל האמור לעיל, על מנת שמאמר אקדמי יהיה מטלה אקדמית מועילה ולא מועקה, עליו להיות תמציתי, ברור ופשוט, אך גם מתורגם היטב לשפה העברית. אם כל אלו יתקיימו הקריאה תתבצע ללא בעיה ואף בהנאה.
זקוקים למידע נוסף?
הצוות המנוסה שלנו ישמח לסייע לכם בתהליך כתיבת עבודה אקדמית בתשלום.
השאירו פרטים או חייגו.
