זקוקים למידע ברור ומקצועי על כללי האזכור האחיד? יצרנו במיוחד עבורכם מדריך מקיף שיעזור בכתיבה.
זה נכון שלא לכל עבודה אקדמית צריכים לקרוא מחקרים ומאמרים אקדמיים, אולם ברוב הגדול של העבודות בהחלט תצטרכו לעשות כן.
את רשימת המאמרים והספרים האקדמיים שתצרכו לקרוא לצורך כתיבת העבודה שלכם תצטרכו לכתוב במה שנקרא רשימה ביבליוגרפית.
רשימה ביבליוגרפית הינה למעשה כללי האזכור האחיד.
מהם כללי האזכור האחיד?
במסגרת המטלות הרבות שיוטלו עליכם כסטודנטים מן המניין, יהיה עליכם גם לבצע כתיבת עבודות אקדמיות בקורסים הרבים בהם אתם לומדים.
בשלב מאוחר יותר בלימודים שלכם תצטרכו גם להתמודד עם כתיבה של עבודות סמינריוניות בנושאים שונים.
כאשר אתם כותבים עבודת על שאלת מחקר בנושא מסוים, אתם צריכים לכתוב אותה לפי כללי האקדמיה.
אחד מכללי האקדמיה הינם כללי האזכור האחיד.
הסיבה לחשיבות של זה הינה שכל מחקר שתבצעו יתחיל בפרק שנקרא סקירה ספרותית.
פרק הסקירה הספרותית לדוגמא, מורכב מכל המאמרים והמחקרים שתקראו במסגרת העבודה שלכם.
למעשה, לאחר שבחרתם את שאלת המחקר שלכם, כלומר, את מה אתם הולכים לחקור, ולאחר שניסחתם בצורה נכונה את השערות המחקר שלכם, אתם יוצאים לדרך.
בשלב הראשון תצטרכו לקרוא מאמרים ומחקרים שנעשו לפניכם בנושא המחקר שלכם.
את כל המחקרים והמאמרים הללו אתם תרכזו ברשימה ביבליוגרפית שזה בעצם כללי האזכור האחיד.
הסיבה לכתיבה של כללי האזכור האחיד הינה כפולה.
ראשית, עליכם לתת קרדיט למי שכתב את המאמר או הספר שקראתם לצורך העבודה שלכם.
שנית, מי שיקרא את העבודה שלכם בעתיד אולי ירצה לבצע מחקר כמו שלכם או מחקר המשך למה שאתם ביצעתם. לצורך כך הם יוכלו להשתמש ברשימה הביבליוגרפית שלכם.
במסגרת הסקירה הספרותית מאוזכרים בקצרה המקורות שקראתם. אזכור זה נועד לגלות בקלות את המקור, כלומר אם זהו ספר, מאמר, פרק וכדומה.
הרשימה הביבליוגרפית המלאה נכתבת בסוף העבודה, כך שהפרטים המאוזכרים בקצרה מובילים לרשימה הביבליוגרפית המלאה בסוף העבודה.
בגוף העבודה אתם מאזכרים רק את שמות המשפחה של הכותב או הכותבים ואת שנת הפרסום. זה נראה כך: “טלמור (2009) טען ש…”.
צורה נוספת הינה כתיבת עיקרי הדברים במילים שלכם ואז בסוף הדברים רושמים כך: (טלמור, 2009).
שימו לב שחשוב שתכתבו לפי כללי האזכור האחיד את השם והשנה בצורה מדויקת כדי לאפשר זיהוי שלו בפרק הביבליוגרפיה.
דגשים לכתיבת האזכור האחיד
לפי כללי האזכור האחיד רשימה ביבליוגרפית תכלול רק את המאמרים והספרים שצוטטו במסגרת העבודה עצמה.
הרשימה הביבליוגרפית אמורה להיכתב לפי כללי ה-APA7 של האקדמיה.
לפי כללי האזכור האחיד עליכם לרשום ביבליוגרפיה בעברית בצורה הבאה:
קודם כל שם המשפחה של המחבר.
לאחר מכן אות ראשונה של השם הפרטי שלו ואז פסיק למעלה.
לאחר מכן אתם כותבים בסוגריים את השנה בה נכתב הספר או המאמר.
אם מדובר בספר אז צריכים לרשום גם את ההוצאה. זה נראה כך:
שקדי, א’ (2003). מלים המנסות לגעת. תל-אביב: הוצאת רמות.
אם מדובר במאמר בתוך כתב עת צריך לרשום את הכרך הנכון ואת מספר העמודים שבהם הופיע המאמר.
זה נראה כך:
אריאלי, ד’ (2016). לדבר עם דמנציה: מאפיינים ודפוסים של תקשורת ייחודית. גרונטולוגיה וגריאטריה, 1(מג), 47-29. האגודה הישראלית לגרונטולוגיה.
באנגלית כותבים כך ביבליוגרפיה:
Daphne Sze, K. C., Ken Hok, M. H., Tsz, F. C., Lam, S. C., & Mimi Mun, Y. T. (2018). Anticipatory grief of spousal and adult children caregivers of people with dementia. BMC Palliative Care, 17, 1-10
סיכום
אם אתם מסתבכים ברעיון של כתיבת עבודות אקדמיות, אנא חפשו עבודות סמינריוניות לדוגמא כדי לראות כיצד עבודה שכזאת אמורה להיראות ולהיכתב.
עקבו אחרינו גם בעמוד הפייסבוק, לעדכונים וטיפים נוספים.
