איך בונים שאלון למחקר כמותי? משאלת המחקר ועד להפצה

מהו שאלון כמותי?

שאלון כמותי הוא כלי מחקר מובנה הכולל סדרה קבועה של שאלות המוצגות לכל המשתתפים בצורה זהה או כמעט זהה. ברוב המקרים התשובות ניתנות באמצעות אפשרויות מוגדרות מראש, כך שאפשר לקודד אותן כמספרים ולנתח אותן בשיטות סטטיסטיות.

באמצעות שאלון אפשר למדוד, בין היתר:

• עמדות, תפיסות ואמונות.
• שביעות רצון או תחושת מסוגלות.
• תדירות של התנהגויות מסוימות.
• ידע בנושא מסוים.
• מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים.
• קשרים בין משתנים והבדלים בין קבוצות.

בניגוד לריאיון פתוח, שמאפשר למרואיין להשיב במילים שלו, שאלון כמותי שואף ליצור אחידות. האחידות מאפשרת להשוות בין המשיבים, לחשב מדדים ולבחון השערות מחקר.

שלב ראשון: מתחילים משאלת המחקר

לפני שמנסחים את השאלה הראשונה בשאלון, יש להגדיר מה בדיוק רוצים לבדוק. כל פריט צריך לשרת את מטרת המחקר. שאלה שאין לה קשר ישיר לשאלת המחקר, להשערות או לתיאור המדגם בדרך כלל אינה נחוצה.

אם עדיין לא נוסחה שאלה ברורה, מומלץ להתחיל במדריך העוסק בבחירה ובניסוח של שאלת מחקר. במחקר כמותי, שאלת המחקר מתייחסת בדרך כלל לקשר, להבדל, להשפעה או לניבוי.

לדוגמה:

• שאלת קשר: האם קיים קשר בין תחושת מסוגלות עצמית לבין מוטיבציה ללמידה בקרב סטודנטים?
• שאלת הבדלים: האם קיימים הבדלים בשביעות הרצון מהלימודים בין סטודנטים הלומדים באופן מקוון לבין סטודנטים הלומדים בכיתה?
• שאלת ניבוי: באיזו מידה תמיכה חברתית ועומס לימודי מנבאים שחיקה בקרב סטודנטים?

משאלות אלה אפשר לזהות את המשתנים שצריך למדוד. בדוגמה הראשונה המשתנים הם מסוגלות עצמית ומוטיבציה ללמידה. בדוגמה השנייה נדרשת מדידה של מתכונת הלימודים ושל שביעות הרצון.

שלב שני: מגדירים את המשתנים בצורה אופרציונלית

משתנים כמו גיל או מספר שעות עבודה קלים יחסית למדידה. לעומתם, מושגים כמו חרדה, אמון, מוטיבציה ושביעות רצון הם מושגים מופשטים. כדי למדוד אותם יש לתת להם הגדרה אופרציונלית, כלומר לקבוע כיצד הם יבואו לידי ביטוי בפועל בשאלון.

לדוגמה, אפשר להגדיר מוטיבציה ללמידה באמצעות הציון הממוצע של המשתתף בשישה היגדים העוסקים בהתמדה, עניין, השקעת מאמץ ונכונות להתמודד עם מטלות מאתגרות.

בשלב זה כדאי להכין טבלת תכנון:

הטבלה עוזרת לוודא שכל משתנה מקבל ביטוי מתאים ושאין בשאלון פריטים שאינם נחוצים. היא גם מקלה בהמשך על כתיבת פרק שיטת מחקר, שבו צריך לתאר את כלי המחקר ואת אופן חישוב המדדים.

שלב שלישי: בודקים אם קיים שאלון מתוקף

לא תמיד כדאי לבנות שאלון חדש לחלוטין. אם המשתנה שנבחר כבר נחקר בעבר, ייתכן שקיים כלי מדידה מוכר שנבדקו התוקף והמהימנות שלו. שימוש בשאלון קיים עשוי לחזק את המחקר ולאפשר השוואה למחקרים קודמים.

אפשר לאתר כלי מדידה באמצעות מאמרים שנמצאו במהלך כתיבת סקירה ספרותית. חשוב לבדוק:

• איזה משתנה השאלון נועד למדוד.
• באיזו אוכלוסייה הוא נבדק.
• כמה פריטים הוא כולל.
• כיצד מחושב הציון.
• אילו נתוני תוקף ומהימנות דווחו.
• האם קיימת גרסה עברית שנבדקה מחקרית.
• האם נדרש אישור לשימוש, לתרגום או לשינוי הכלי.

גם כאשר משתמשים בכלי קיים, אין להניח שהוא מתאים אוטומטית לכל מחקר. שינוי בניסוח, בסולם התשובות, בשפה או באוכלוסיית היעד עלול להשפיע על תכונות המדידה שלו. יש לציין במדויק אילו התאמות נעשו ולא להציג גרסה ששונתה כאילו היא זהה לכלי המקורי.

שלב רביעי: בוחרים את סוגי השאלות

שאלות סגורות

בשאלה סגורה המשתתף בוחר מתוך תשובות שהוגדרו מראש. שאלות כאלה קלות לקידוד ולניתוח, אך הן חייבות לכלול את האפשרויות הרלוונטיות ולאלץ את המשיב לבחור רק כאשר האפשרויות אכן ממצות.

דוגמה: מהי מתכונת הלימודים העיקרית שלך?

• לימודים בכיתה.
• לימודים מקוונים.
• מתכונת משולבת.

שאלות מספריות

שאלות אלה מתאימות למדידת גיל, ותק, הכנסה, מספר שעות או תדירות מדויקת. יש לציין יחידת מדידה ברורה, למשל: “כמה שעות בממוצע אתה עובד בשבוע?”

שאלות בחירה מרובה

בשאלות מסוג זה אפשר לבחור יותר מתשובה אחת. חשוב לציין זאת במפורש, לדוגמה: “באילו מהאמצעים הבאים אתה משתמש לצורך למידה? ניתן לסמן יותר מתשובה אחת”.

שאלות פתוחות

אפשר לשלב מספר מצומצם של שאלות פתוחות גם בשאלון כמותי, בעיקר לקבלת הערות או תשובות שלא נכללו ברשימה. עם זאת, ריבוי שאלות פתוחות מגדיל את זמן המענה ומקשה על קידוד הנתונים.

שלב חמישי: בוחרים סולם תשובות מתאים

סולם התשובות צריך להתאים למשתנה ולניסוח הפריט. אחד הסולמות הנפוצים הוא סולם ליקרט, שבו המשתתף מציין את מידת הסכמתו עם היגד.

היגד לדוגמה: “אני מצליח להתמיד בלמידה גם כשהחומר מורכב”.

1. כלל לא מסכים.
2. לא מסכים.
3. לא מסכים ולא מסכים.
4. מסכים.
5. מסכים מאוד.

הניסוח המקובל והבהיר יותר לאפשרות האמצע הוא “לא מסכים ולא חולק”, או “במידה בינונית”, בהתאם לסוג הסולם. העיקר הוא לשמור על ניסוח עקבי וברור לאורך כל קבוצת הפריטים.

אפשר להשתמש גם בסולם תדירות:

• אף פעם.
• לעיתים רחוקות.
• לפעמים.
• לעיתים קרובות.
• תמיד.

אין לערבב בין הסכמה לתדירות באותו סולם. אם ההיגד שואל כמה פעמים התרחשה התנהגות, התשובות צריכות לבטא תדירות ולא מידת הסכמה.

איך מנסחים שאלות והיגדים בצורה נכונה?

ניסוח לא מדויק עלול לגרום לכך שכל משתתף יבין את השאלה אחרת. מומלץ לפעול לפי הכללים הבאים:

• שואלים על נושא אחד בכל פריט: במקום “המרצה מסביר היטב וזמין לשאלות”, יש ליצור שני היגדים נפרדים.
• נמנעים ממושגים עמומים: מילים כמו “בדרך כלל” או “לעיתים קרובות” אינן תמיד מתפרשות בצורה זהה. במידת האפשר, מגדירים תקופה או תדירות.
• לא מכוונים לתשובה רצויה: במקום “האם אתה מסכים שהשירות המצוין שיפר את החוויה?”, שואלים באופן ניטרלי על רמת שביעות הרצון.
• משתמשים בשפה שמתאימה לאוכלוסייה: יש להימנע ממונחים מקצועיים שאינם מוכרים למשיבים.
• נמנעים משלילה כפולה: משפט כמו “אינני מתנגד לכך שלא יהיו שיעורים מקוונים” מבלבל וקשה למדידה.
• מגדירים מסגרת זמן: למשל, “במהלך ארבעת השבועות האחרונים” במקום “לאחרונה”.
• שומרים על אפשרויות מאוזנות: סולם תשובות צריך לאפשר ביטוי דומה של עמדות חיוביות ושליליות.

טעויות נפוצות בבניית שאלון כמותי

כיצד מסדרים את חלקי השאלון?

לסדר השאלות יש השפעה על חוויית המענה ולעיתים גם על התשובות. מבנה מקובל כולל:

1. פתיח והסכמה להשתתפות: הסבר קצר על מטרת המחקר, משך המענה, אופן השימוש במידע, שמירת הסודיות וזכות המשתתף להפסיק.
2. שאלות סינון: בדיקה שהמשתתף שייך לאוכלוסיית המחקר.
3. שאלות פתיחה פשוטות: שאלות ברורות שאינן רגישות ומסייעות להיכנס לתהליך.
4. המדדים המרכזיים: קבוצות ההיגדים שמודדות את משתני המחקר.
5. שאלות רגישות: אם הן נחוצות, עדיף בדרך כלל למקם אותן לאחר שנוצרה מחויבות מסוימת למענה.
6. פרטים דמוגרפיים: גיל, מגדר, השכלה או משתני רקע אחרים הרלוונטיים למחקר.
7. סיום: הודעת תודה ופרטי קשר בהתאם לצורך.

כאשר השאלון כולל כמה מדדים, כדאי לחלק אותו לעמודים או לחלקים בעלי כותרות קצרות. עם זאת, כותרת מפורשת מדי עלולה לחשוף את מטרת המדידה ולהשפיע על התשובות. ההחלטה תלויה באופי המחקר.

תוקף ומהימנות של השאלון

תוקף מתייחס לשאלה האם הכלי אכן מודד את מה שהוא אמור למדוד. מהימנות מתייחסת לעקביות המדידה. שאלון יכול להפיק תשובות עקביות ובכל זאת לא למדוד היטב את המושג הרצוי, ולכן יש להתייחס לשני ההיבטים.

כאשר בונים שאלון חדש, אפשר להתחיל בבדיקת תוקף תוכן: להעביר את הפריטים למומחים בתחום ולבקש מהם להעריך אם הם מייצגים את כל היבטי המשתנה. לאחר איסוף הנתונים ניתן לבצע בדיקות נוספות, בהתאם לתכנון המחקר ולגודל המדגם.

במדדים המורכבים ממספר היגדים נהוג לעיתים לבדוק עקיבות פנימית, למשל באמצעות אלפא של קרונבאך. את הבדיקות האלה ואת יתר עיבוד הנתונים אפשר לבצע במסגרת ניתוח סטטיסטי. חשוב לדווח את הערך שהתקבל במדגם הנוכחי ולא להסתפק רק במהימנות שדווחה במחקר קודם.

שלב הפיילוט: בודקים לפני שמפיצים

פיילוט הוא הפצה מצומצמת של השאלון בקרב אנשים הדומים לאוכלוסיית המחקר. מטרתו אינה בהכרח לבחון את השערות המחקר, אלא לאתר בעיות בכלי ובתהליך המענה.

במהלך הפיילוט כדאי לבדוק:

• כמה זמן נדרש להשלמת השאלון.
• האם ההוראות מובנות.
• האם קיימות שאלות דו-משמעיות.
• האם חסרות אפשרויות תשובה.
• האם הלוגיקה של מעבר בין שאלות פועלת.
• האם השאלון מוצג היטב בטלפון ובמחשב.
• האם המשתתפים נוטשים בנקודה מסוימת.
• האם התשובות מתקבלות ונשמרות בצורה תקינה.

אפשר לבקש ממשתתפי הפיילוט להסביר כיצד הבינו שאלות מסוימות. אם ההסבר שלהם שונה מהכוונה המקורית, יש לתקן את הניסוח. כל שינוי מהותי לאחר הפיילוט מחייב בדיקה נוספת לפני ההפצה המלאה.

היבטים אתיים ופרטיות המשתתפים

איסוף נתונים מבני אדם מחייב התייחסות להסכמה מדעת, פרטיות ושמירה על המידע. לפני ההפצה יש לבדוק את דרישות המוסד האקדמי ואת הצורך באישור של ועדת אתיקה.

בפתיח לשאלון נהוג לכלול:

• זהות החוקר או החוקרת והמסגרת האקדמית.
• הסבר קצר על מטרת המחקר.
• משך משוער של המענה.
• הבהרה שההשתתפות רצונית.
• אפשרות להפסיק את ההשתתפות.
• הסבר כיצד יישמרו הנתונים ומי יוכל לגשת אליהם.
• פרטי קשר לשאלות, אם הדבר נדרש.

אין להבטיח אנונימיות אם בפועל נאספים שמות, כתובות דוא”ל, מספרי טלפון או מזהים אחרים. במקרה כזה נכון יותר להסביר שהמידע יישמר בסודיות. יש לאסוף רק פרטים הנחוצים למחקר.

שלב ההפצה: כיצד מגיעים למדגם המתאים?

שאלון טוב אינו מפצה על מדגם שאינו מתאים לשאלת המחקר. לפני ההפצה צריך להגדיר את אוכלוסיית היעד, תנאי ההשתתפות, שיטת הדגימה וגודל המדגם הרצוי. לדוגמה, אם המחקר עוסק במורים בבתי ספר יסודיים, הפצה כללית ברשתות החברתיות עלולה להביא משיבים רבים שאינם שייכים לאוכלוסייה.

אפשר להפיץ שאלון באמצעות:

• דואר אלקטרוני למשתתפים מתאימים.
• קבוצות מקצועיות או קהילתיות.
• מערכות של מוסדות לימוד או ארגונים.
• קישור ישיר או קוד QR.
• פנייה אישית או הפצה דרך גורם מתווך.
• פאנלים אינטרנטיים, בהתאם לתקציב ולדרישות המחקר.

בהזמנה להשתתף מומלץ לכתוב בקצרה למי מיועד השאלון, כמה זמן נדרש למענה ומהי מטרת המחקר. אין להפעיל לחץ על אנשים להשתתף ואין להפיץ את הקישור לקהל שאינו עומד בתנאי הסף רק כדי להגדיל את מספר התשובות.

כיצד מצמצמים נשירה ומגדילים את שיעור ההשלמה?

• מקצרים את השאלון ככל האפשר בלי לפגוע במדידה.
• מציגים בתחילת השאלון זמן מענה מציאותי.
• משתמשים בעיצוב נקי שמתאים גם לטלפון נייד.
• מקבצים שאלות דומות ושומרים על רצף הגיוני.
• נמנעים מטבלאות ארוכות ומעמוסות מדי.
• מחייבים מענה רק כאשר השאלה חיונית.
• מוסיפים אפשרות “לא יודע” או “לא רלוונטי” כאשר היא נדרשת מבחינה מחקרית.
• בודקים מראש את כל מסלולי הדילוג והתצוגה.

מכינים מראש את הנתונים לניתוח

עוד לפני ההפצה יש להחליט כיצד יקודדו התשובות. תכנון מוקדם מונע מצב שבו נאספים נתונים שקשה להשתמש בהם.

לדוגמה, בסולם הסכמה בן חמש דרגות אפשר לקודד את התשובות מ-1 עד 5. אם קיימים פריטים הפוכים, יש לתעד זאת ולבצע היפוך ניקוד לפני חישוב הציון הכולל. כמו כן, יש לקבוע כיצד יטופלו תשובות חסרות ומהו מספר הפריטים המינימלי הדרוש לחישוב מדד.

מומלץ להכין ספר קידוד הכולל:

• שם קצר לכל משתנה.
• נוסח השאלה המלא.
• המשמעות של כל ערך מספרי.
• סימון של פריטים הפוכים.
• כללים לטיפול בערכים חסרים.
• הנוסחה לחישוב כל מדד.

התכנון הזה צריך להתאים לסוג הניתוח ולשאלות המחקר. בחירת כלי האיסוף, המדגם ושיטת הניתוח הם חלק ממכלול רחב יותר של מתודולוגיה מחקרית, ולא החלטות נפרדות שמתקבלות רק בסוף העבודה.

איך מתארים את השאלון בעבודה האקדמית?

בפרק השיטה יש לתאר את השאלון באופן שמאפשר לקורא להבין כיצד נמדדו המשתנים. התיאור כולל בדרך כלל:

• מקור השאלון והפניה ביבליוגרפית.
• מספר החלקים והפריטים.
• המשתנה שכל חלק מודד.
• דוגמה לפריט מכל מדד מרכזי.
• סולם התשובות וטווח הערכים.
• אופן חישוב הציון.
• משמעותו של ציון גבוה או נמוך.
• נתוני תוקף ומהימנות קודמים.
• המהימנות שהתקבלה במחקר הנוכחי.
• שינויים, תרגומים או התאמות שנעשו בכלי.

בעת כתיבת סמינריון, יש לפעול לפי הנחיות המרצה והמוסד בנוגע לצירוף השאלון כנספח. צפייה במבנה של עבודה סמינריונית לדוגמא יכולה לסייע בהבנת מיקומם של כלי המחקר, אך יש להתאים את המבנה לדרישות הספציפיות של העבודה.

רשימת בדיקה לפני הפצת השאלון

• האם לכל שאלה יש קשר ישיר למטרת המחקר?
• האם כל משתנה מרכזי מקבל מדידה מספקת?
• האם נבדק קיומו של שאלון מתוקף?
• האם כל פריט עוסק ברעיון אחד בלבד?
• האם השפה ברורה ומתאימה לאוכלוסיית היעד?
• האם אפשרויות התשובה מאוזנות ואינן חופפות?
• האם הוגדרו מסגרות זמן כאשר הן נחוצות?
• האם השאלון כולל פתיח והסכמה להשתתפות?
• האם נאספים רק פרטים אישיים הנחוצים למחקר?
• האם בוצע פיילוט והופקו ממנו תיקונים?
• האם השאלון תקין במחשב ובטלפון?
• האם הוגדרו מראש הקידוד ושיטת חישוב המדדים?
• האם ההפצה צפויה להגיע לאוכלוסיית המחקר המתאימה?

לסיכום

בניית שאלון למחקר כמותי היא תהליך מחקרי ולא רק משימת ניסוח. מתחילים בשאלת מחקר ובהגדרת המשתנים, בודקים אם קיימים כלי מדידה מתאימים, מנסחים פריטים וסולמות תשובה, מתכננים את הקידוד ומבצעים פיילוט. רק לאחר שהשאלון נבדק אפשר להפיץ אותו למדגם שהוגדר מראש.

ככל שהקשר בין שאלת המחקר, המשתנים, השאלון והניתוח הסטטיסטי ברור יותר, כך קל יותר להסיק מסקנות מבוססות ולהציג את המחקר בהתאם לדרישות של כתיבת עבודה אקדמית.

שאלות נפוצות על בניית שאלון למחקר כמותי

כמה שאלות צריכות להיות בשאלון?

אין מספר קבוע שמתאים לכל מחקר. השאלון צריך לכלול מספיק פריטים למדידת המשתנים, אך לא שאלות שאינן נחוצות. יש להביא בחשבון את אורך הכלים הקיימים, מספר המשתנים, מאפייני האוכלוסייה וזמן המענה.

האם עדיף להשתמש בשאלון קיים או לבנות שאלון חדש?

כאשר קיים שאלון מתאים שנבדק מחקרית, לרוב יש יתרון לשימוש בו. בניית כלי חדש מוצדקת כאשר הכלים הקיימים אינם מודדים את המשתנה הרצוי, אינם מתאימים לאוכלוסייה או אינם זמינים לשימוש. כלי חדש דורש תהליך מסודר של פיתוח ובדיקת תוקף ומהימנות.

האם צריך לכלול אפשרות תשובה ניטרלית?

ההחלטה תלויה במטרת המדידה. אפשרות אמצע מתאימה כאשר עמדה ניטרלית היא תשובה אמיתית ורלוונטית. אין להסיר אותה רק כדי לאלץ את המשתתפים להביע עמדה, אך גם אין להוסיף אותה אוטומטית אם היא אינה מתאימה לשאלה.

האם אפשר לשנות שאלון שמצאתי במאמר?

אפשר לבצע התאמות רק לאחר בדיקת תנאי השימוש והמשמעות המחקרית שלהן. שינוי פריטים או סולם תשובות עלול לפגוע בתוקף ובהשוואה למחקרים קודמים. יש לתעד כל שינוי ולבדוק את הכלי בגרסה שבה נעשה שימוש בפועל.

האם משתתפי הפיילוט יכולים להשתתף גם במחקר?

הדבר תלוי בתכנון המחקר ובשינויים שנעשו בעקבות הפיילוט. אם המשתתפים כבר נחשפו לשאלון או אם הכלי השתנה, הכללתם במדגם המרכזי עלולה ליצור בעיה. מומלץ לקבוע את הכלל מראש ובהתאם להנחיות המנחה או ועדת האתיקה.